MOOC – הבשורה, הכשלון וההזדמנות של מערכת החינוך.

6 Comments

פרופסור אסא כשר אמר פעם "משחק כדורגל ששינו לו את מערכת החוקים אפילו במקצת כבר אינו משחק כדורגל, הוא משהו אחר" ברוח דבריו אלו כתבתי פוסט זה.

בפוסט זה אסביר על המהות של ה MOOC, הכישלון ביישומו וההזדמנות שיש למערכת החינוך ביישום ה MOOC בתצורתו הנוכחית. לכאורה נראה כי יש סתירה, על מנת ליישב סתירה זאת אני אראה בפוסט זה את הגילגולים של מערכת זו, מלידתה עד פרפורי גסיסתה ואולי תחייתה מחדש.

לפני הכול אסביר בקצרה את המושג MOOC :

MOOC = massive open online course , כלומר מערכת קורסים מקוונת פתוחה שתומכת בריבוי משתתפים (אין הגבלה לכמות המשתתפים). את הקונספט פיתחו סטפן דאונס וג'ורג' סימנס כבר בשנת 2008.  מאז הקונספט חצה גבולות והשפיע מאוד על הלמידה המקוונת. הקונספט כיום  ברור למדי – העברת קורס מקוון לכל מי שחפץ ללמוד. היכולת של מרצה אחד להעביר בו זמנית קורס לאלפי סטודנטים הוא קונספט שקיים לא מעט שנים. ההבדל שב MOOC מדובר על לימודים פתוחים, לפני כן, הלימודים המקוונים תמיד היו במסגרת סגורה. כמו כן, ניתן לומר שה MOOC מאפשר לסטודנטים מעורבות בתהליך על ידי אינטראקציה פתוחה בינם לבין עצמם וזו המהות שלו – קונקטיוויזם (קונקטיוויזם – תיאוריה שאומרת שהידע נוצר ומופץ ברשת של קשרים ולכן למידה משמעותית מורכבת מהיכולת לבנות רשתות כאלו.).

להלן מספר נקודות המסבירות לדעתי את כישלון ה MOOC:

  1. דמוקרטיזציה של הלימודים – הבשורה העצומה של ה MOOC זו האפשרות להעניק לכולם מידה שווה של הזדמנות ללמוד. כלומר, שוויון הזדמנויות מוחלט. אמריקאי מטקסס והודי מכפר נידח (בתנאי שיש מחשב וחיבור לאינטרנט) יוכלו לגשת לקורס, ללמוד ולקחת חלק פעיל בקורס ואף לקבל דיפלומה חינם.
    הכול נשמע מושלם למעט 2 ביטויים משמעותיים: חינם ודיפלומה.
    הבעייתיות המרכזית היא שלאוניברסיטאות יש את המונופול על הדיפלומות ולפיכך על ההשכלה, האוניברסיטה מושתתת מבחינה עסקית על תשלומי סטודנטים שמשלמים על מנת לקבל השכלה ודיפלומה. חלק נכבד מהתפיסה באוניברסיטה זה לימוד בכיתות קטנות שבו המרצה הוא המרכז ומקור החכמה ולסטודנטים אין כמעט מקום לחשיבה יצירתית. נוצר מצב שבו מי שיכול לספק קורסים ל MOOC לא ירצה לספק זאת חינם, ואם יספק חינם לא ירצה לספק דיפלומות, מכיוון שזה יפגע במודל ההכנסות שלו. כלומר הדמוקרטיזציה של הלימודים ב MOOC מאבדת מעוצמתה.
  2. MOOC בתצורתו הנוכחית נשאר מודל סגור שנשלט על ידי אוניברסיטאות בניגוד מוחלט לתיאוריה שה Mooc נולד לתוכה. החטא הגדול בעולם הדיגיטלי החינוכי ממשיך להכות שוב ושוב, אנחנו רואים כיצד זה מתרחש מול עיננו. החטא המרכזי הוא שהעולם הדיגיטלי, בשורה התחתונה, הוא רפליקה של העולם הפיזי, אין בו שום חידוש אלא תעתוע בלבד. זה כמו הוצאות לאור של ספרים – מה הבשורה הגדולה של ספר דיגיטלי? מספר פיזי לספר שנקרא על גבי מסך פיזי. הבשורה היחידה חסכון בנייר, אבל גם זו לא בשורה מכיוון שהנייר היום הוא נטול נייר.
  3. ה MOOC ככלי שיווקי לאוניברסיטאות – המושג חינם בעולם הדיגיטלי מגיע באופן מוזר תמיד יחד עם המושג חדשנות ויש מתאם בין התפוגגותה של החדשנות להתפוגגות מודל החינם. שה MOOC החל לצמוח ואף שנת 2012 הוכרזה כשנת המוק האוניברסיטאות כבר הבינו שישנו מודל שעשוי לפגוע בשליטה שלהם על החינוך. היום אנו רואים בבירור שה MOOC הגדולים ביותר נשלטים לחלוטין על ידי האוניברסיטאות הגדולות, אם דרך בעלות ישירה או דרך העברת הקורסים על ידי פרופסורים מטעם. ניתן לראות זאת גם כאן בישראל, את הכניסה האיטית של האוניברסיטה העברית לתחום והתפיסה שה MOOC הופך להיות כלי שיווקי לאוניברסיטאות, יצירת קורסים מקדימים שתקבל עליהם קרדיט בתנאי שתירשם לאוניברסיטה. מצ"ב קורס לדוגמא במתמטיקה של האוניברסיטה העברית.
    מי למשל שולט ב coursera – מצ"ב מובאה מהאתר שלהם "Coursera is an education platform that partners with top universities and organizations worldwide" קורסרה היום זו אחת הפלטפורמות הגדולות בעולם ועיקר כוחה הוא בייצוגה ובשותפות של האוניברסיטאות הגדולות בעולם (אגב, הפלטפורמה פותחה על ידי פרופסור דפנה קולר – ישראלית מאוניברסיטת סטנפורד). כלומר, MOOC שנשלט על ידי האוניברסיטאות ומנותב על פי רצונם. אני חושב שישנם גורמים אינטרסנטים חזקים מאוד (אוניברסיטאות) שמנסים לקעקע את העוצמה של ה mooc ולשנות את דרכו ולהפוך אותו למשהו אחר לגמרי – if you can't beat them, join them and then beat them. מכיוון שהמוק מיסודו מנוגד לתפיסתם העסקית של האוניברסיטאות ומזעזע את אחיזתן במונופול על החכמה / דיפלומות.
    בואו נחשוב לרגע מהו הסיוט הגדול של האוניברסיטאות?  בואו נראה את הסנאריו הבא : סטודנט יוכל להיות חבר ב mooc מסויים ויוכל לבחור קורס אחד מאונ' הרווארד, קורס אחר מאוניברסיטת תל אביב, קורס נוסף מאוניברסיטת קמברידג וקורס נוסף מהמכללה למנהל, הסטודנט יוכל להרכיב לעצמו את התואר לצבור נקודות ולהגיע לדיפלומה הנכספת, מצב כזה עשוי לגרום לקריסה כלכלית של אוניברסיטאות ומכללות רבות מספור מכיוון שזהו מצב שישלול מהם את המונופול על התעודה הנכספת.

ה MOOC נולד ככלי פדגוגי וכרגע הוא הפך לכלי שיווקי שנשלט על ידי "ההוןיברסיטאות". חשוב לציין שיש עדיין הרבה נסיונות לשמר את המהות של ה MOOC על פי מהותו הבסיסית, הצמיחה האמיתית של ה MOOC יכולה להגיע במידה והרגולטור יתערב, מה שכרגע לא נראה סביר אם כי יש ניצנים לכך.

היכן ההזדמנות שאני רואה ב MOOC – הפלטפורמה בגלגולה הנוכחי וברמת היכולת הטכנולוגית הקיימת היום בניהול קורסים יכולה לתרום רבות למערכת החינוך, אם יידעו לשלבה בצורה חכמה ובעיקר בתחום הלימוד המקצועי, במקצועות העתיד, שחסר כל כך בבתי ספר.

יכולת השליטה של מערכת החינוך על התלמידים יחד עם MOOC מקצועי שינוהל על ידי גוף מקצועי, תחת משרד החינוך, יכול לתת את המענה הנכון לבעיית הלימוד המקצועי. יש מקצועות רבים היום שיכולים להילמד על גבי המחשב ואינם מצריכים שימוש במעבדות. בנייה מושכלת של קורסים מקצועיים, קורסים של מקצועות העתיד, יהפכו את בית הספר לרלוונטי עבור תלמידים רבים. פתרון שכזה יצעיד את מערכת החינוך לעתיד באופן מהיר. יש כאן הזדמנות מעולה להחזיר את הלימוד המקצועי לבתי הספר הקיימים, כלומר תלמיד יוכל לשלב לימוד מקצועי יחד עם לימודיו בבית הספר. המערכת שלו תורכב מלימודי ליבה + מגוון רחב של קורסים שיהיו מנוהלים על ידי מרכז מקצועי וילמדו במסגרת הבית ספרית כחלק מהמכלול שהתלמיד יצטרך לבצע.

בברכה,

עמית מירז
אהבתם? אשמח שתשתפו בעזרת הכפתור שנמצא מתחת לשורה זו 🙂

6 Responses to “MOOC – הבשורה, הכשלון וההזדמנות של מערכת החינוך.”

  1. יניב

    רשומה מעניינת. תודה 🙂

  2. עמית מירז

    תודה רבה.

  3. עוזי

    מעניין מאוד, אני ממליץ מאוד למי שמתעניין בנושא להקשיב לפרק 107 של rationally speaking בנושא MOOC

    http://rationallyspeakingpodcast.org/show/rs107-moocs.html

  4. עמית מירז

    תודה על תגובתך והמלצתך, אני אקשיב.

  5. עמית מירז

    אני מקווה שמשרד החינוך ידע לנצל זאת לטובת שילוב מקצועות העתיד בבתי הספר העיוניים לטובת כלל התלמידים המעוניינים ולא לטובת למידי מדעים בלבד.

Leave a Reply