מותו של ספר הלימוד הדיגיטלי

Leave a comment

רק נולד וכבר בפרפורי גסיסה. אם עדיין אנחנו לא רואים זאת, אני יכול להבטיח לכם בוודאות שאנחנו נחוש זאת הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. אורך חיי המדף של המוצרים הטכנולוגיים מתקצר ביותר. אפשר לראות את המהפכה שעולם הצילום עבר במאה האחרונה, או את מהפכת המוזיקה שמתרחשת לנגד עיננו ולטעמי ניתן להקיש מהן על התהליכים שהדפוס, כלומר, הספר בכלל וספר הלימוד בפרט עבר עובר ויעבור.

על מנת שהאנלוגיה תהיה ברורה וכוונתי תהיה בהירה, אני אפרוש בפניכם במספר מילים את המהפכה שהמוזיקה עברה בעקבות השינוי הטכנולוגי של כלי האחסון שלה. כלומר, מה שאנו ראינו זה את התהליך הבא: התקליט היה קיים במשך 90 שנה, הדיסק החליף אותו ושלט במשך 15 שנים, הדיסק און קי בערך 10 שנים וכעת אנו נמצאים בעיצומו של עידן טכנולוגיית הענן המחליפה את רוב אמצעי האחסון הפיזיים. (כמה זמן טכנולוגיית הענן במתכונתה בנוכחית תחזיק מעמד, זו שאלה לעתידנים).

ביצעתי ההשוואה בין ספרי הלימוד למוזיקה מכיוון שעולם הדפוס עובר את אותה מהפכה שעולם המוזיקה חווה: מעבר לכלי אחסון שונים שמשנה את אופן השימוש. הסיבה שספרי לימוד לא השתנו עדיין, נעוצה בשמרנות של מערכות החינוך בעולם והחשש משינויים. אבל מהפכות טכנולוגיות לא ניתן לעצור ומי שעוצר נשאר עם תקליט חורק ופטיפון צולע.

מדוע צריך ל"הפוך את התקליט" בנוגע לספרי לימוד? ספרי לימוד הם האנטיתזה ללמידה משמעותית. כיום, עקב הזמינות שרשת האינטרנט מספקת לנו במרחק הקלקה, ניתן לוותר על ספרי הלימוד שהופכים את עולמו של התלמיד לצר.

הספר במתכונתו הנוכחית וגם בתצורתו הדיגיטלית, צר מלהכיל מקורות רבים ובעיקר מעביר את האג'נדה ותפיסת עולמו של הכותב. ככל שיאמרו שספר הלימוד הוא איכותי ביותר, עדיין ספר הלימוד מוגבל מאוד. ספר הלימוד בעבר היה כלי יעיל לריכוז החומר עבור התלמיד, הקושי ביצירת ספריה משמעותית בבתי הספר  והנגישות הבלתי אפשרית כמעט לחומרי לימוד וקריאה הפכו את ספר הלימוד כעוגן מרכזי של הלמידה. כיום, ספר הלימוד הוא כעוגן על צווארו של התלמיד שמונע ממנו להרחיב את עולמו ואופקיו במבחר האינסופי של מקורות, תמונות, סרטונים קורסים  בתיווכו של המורה.

היום, בעידן שלנו, בית ספר תיכון (ובעצם כל מוסד חינוכי) יכול להתחבר בקלות באמצעות מערכת גוגל סקולר לאין ספור ספריות, גם עירוניות וגם של האוניברסיטאות המובילות בארץ. החיבור אמנם בתשלום, אך העלויות אינן גבוהות. להערכתי המועצה להשכלה גבוהה יכולה להוביל להוזלת עלויות משמעותית של חיבור בתי ספר לספריות של אוניברסיטאות בארץ.

מה אנחנו משיגים בכך?

המורה יכול בקלות להעשיר את תלמידיו, הוא יכול לספק לתלמידים קישורים למקורות רבים, המורה יכול לאפשר לתלמידים בקלות יחסית לבצע עבודה השוואתית על אותו נושא ממגוון מקורות, מאמרים, תמונות, סרטונים וגם מידע אקדמי על ידי מתן קישורים למגוון רחב של מקורות מוסמכים. המורה מגוון את שיעוריו ויכול להפוך אותם למעניינים הרבה יותר. מעמד המורה יתחזק מכיוון שהוא ימלא את תפקידו המסורתי להעשיר את התלמיד, להרחיב את ידיעותיו של התלמיד ולעודדו ללמידה פעילה, לעודד את סקרנותו ולהעצים את חשיבתו של התלמיד ברמות שונות. חלק מהמורים כבר עושים זאת, אבל התלמיד עדיין משלם 80 שקלים עבור ספר הלימוד.

איך מתחברים לספרייה עירונית או לספרייה של אוניברסיטה? מצ"ב מדריך קצרצר שהכנתי.

מצ"ב אינפוגרפיקה / מצגת שמסבירה כיצד משתמשים בגוגל scholar: הכלי שהשתמשתי על מנת ליצור אינפוגרפיקה זו נקרא picochart
לצפייה במצגת ברשת

Leave a Reply